<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' ד' כוסות</h1>
<h2>דף כד.</h2>
ירושלמי (פ"ד ה"ד) על דעתי' דר"י אמר שבועה שלא אוכל מצה אסור לאכול מצה בלילי פסח שלא אוכל מצה בלילי הפסח לוקה ואוכל מצה בלילי הפסח שלא לישב בצל סוכה אסור לישב בצל סוכה שלא לישב בצל הסוכה לוקה ויושב בצל הסוכה ור"י הוא דס"ל איסור כולל והכא כיון דאמר שבועה שלא אוכל מצה הו"ל לילי הפסח בכלל ול"ד להא דמקשינן בגמרא דילן בשלמא לרשב"ל משכחת לה בלאו והן אלא לר"י בשלמא בלאו משכחת לה [אלא הן היכי משכחת לה, היינו משום דאי] דאמר אוכל טהורות ונבלות דהא לאו כולל הוא אלא פורט בפירוש ולא חלה שבועה אנבילה אבל הכא במצה כל מצה כולל והלכך איסור כולל הוא ואיתא להא דירושלמי דאמר ואסור למיכל מצה בלילי הפסח (ול"ד) [ודמי] לשנוייא דהתם משכחת לה כדרבא כגון שאמר שבועה שלא אוכל בשר סתם וחלה שבועה אנבילה באיסור כולל וכדרבא דכי אמר שבועה שלא אוכל במידי דלאו בר אכילה [נמי] קאמר, וכי אכיל עפר (פטור) [דפטור משום דלאו בר אכילה כלל] (כ"ב:) ה"נ כי אמר שבועה שאוכל בשר אפי' במידי דלאו בר אכילה הוא קאמר וחייל עלי' שבועה באיסור כולל.
